גז"ד למורשע בהתעללות בתינוק בן שנתיים בנה של אשתו ע"י הצמדת סכין לוהט לפלג גופו התחתון וגרימת כוויות

נוכחים:

בשם המאשימה - עו"ד גל עוז

בשם הנאשם - עו"ד סלימאן משלב

הנאשם באמצעות הליווי

א.         תמצית הכרעת הדין

בהמשך להודיית הנאשם בעובדות כתב האישום, הרשעתי אותו בעבירות המיוחסות לו, דהיינו בעבירות הבאות:

1.         חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         התעללות בקטין - לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין.

מכתב האישום ומהודיית הנאשם עולה כדלקמן:

1.         הנאשם הנו בעלה של ה.ב., שהיא אמו של א., יליד 27.5.07 (להלן: "הקטין"). בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, התגורר הנאשם בכפר יאסיף יחד עם שלושת ילדיו מנישואיו הקודמים, ה.ב. ושני ילדיה מנישואים קודמים - הקטין ואחיו.

2.         בתחילת חודש ספטמבר 2009, בהיותו בבית, ראה הנאשם כי הקטין עשה את צרכיו במכנסיים. הנאשם הכניס את הילד לחדר השינה, הפשיט את פלג גופו התחתון, השכיבו על הרצפה והצמיד לעכוזו ולבטנו התחתונה מספר פעמים סכין, אותה חימם קודם לכן.

3.         כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו לקטין החבלות הבאות: פצע כוויה מדרגה 2 בעכוז מימין באורך של כ-6 ס"מ וברוחב של כ-1.6 ס"מ, פצע כוויה מדרגה 2 בעכוז משמאל באורך של כ-6 ס"מ וברוחב של עד כ-1.4 ס"מ, פצע כוויה בירך ימין מדרגה 2 באורך של כ-4.5 ס"מ וברוחב של עד כ-1.5 ס"מ, פצע כוויה מדרגה 2 בירך שמאל באורך של כ-6.5 ס"מ, פצעי כוויה מדרגה 2 מעל הפין מימין באורך של כ-2 ס"מ וברוחב של כ-0.6 ס"מ ופצע כוויה מדרגה 2 במפשעה משמאל באורך של כ-3 ס"מ וברוחב של כ-2 ס"מ. 

ב.         ראיות לעניין העונש

ב"כ המאשימה הגיש פלט המרשם הפלילי של הנאשם (ת/ע/1), חוות דעת רפואית מהמכון לרפואה משפטית (ת/ע/2), תמונות של כוויות הקטין ושל הסכין (ת/ע/3), וכן סיכום אשפוז של הקטין (ת/ע/4).

ב"כ הנאשם הגיש 17 תמונות של הקטין שצולמו לפני כשבועיים (נ/ע/1) וכן אישור רפואי לצורך הרשמת הילד למעון, המעיד כי הקטין בריא (נ/ע/2).

מטעמו של הנאשם העידה אשתו - ה.ב.. היא סיפרה כי מאז האירוע, היא ממשיכה להיות בקשר טוב מאד עם בעלה - הנאשם. לה ולנאשם 5 ילדים. שניים מהם הם ילדיה מנישואין קודמים. לדבריה, יחסו של הנאשם לילדיהם הוא טוב ואין הוא מבדיל בין ילדיה שלה לבין ילדיו. לדעתה, הנאשם לא התכוון "לעשות את מה שעשה" אלא התכוון להפחיד את הקטין על מנת שהלה יעשה צרכיו בשירותים. משנראו סימני הכוויה, הצטער הנאשם על מעשיו והתחיל לבכות. פרט לאירוע הנדון, לא הכה הנאשם את ילדיו והוא מאד אוהב אותם.

העדה ביקשה להמשיך לחיות עם הנאשם, שכן האהבה שורה ביניהם. עוד העידה, כי ילדיהם בוכים ושואלים מתי אביהם יחזור הביתה. היא ביקשה להחזיר את בעלה לביתה.

בחקירה נגדית השיבה העדה, כי לא היא שהתלוננה במשטרה אודות האירוע. היא אמרה כי בעת האירוע הקטין צעק והיה מפוחד.

עוד גרסה העדה, כי הנאשם לא חימם את הסכין על האש וכי הוא לא שם לב שהסכין חמה. בשל סתירות בין עדותה של העדה לבין גרסת המשטרה, הגיש ב"כ הנאשם את הודעותיה במשטרה (ת/ע/5-ת/ע/8).